טרנד חדש: יעוץ זוגי לפני נישואים

זה כבר יותר מתופעה – זה צורך: יותר ויותר זוגות צעירים הולכים ליעוץ זוגי עוד בטרם נישואים. רבים מהם סיפרו לי שלפני הגיעם אלי ליעוץ, לפחות אחד מהם שאל את עצמו את השאלה המשמעותית: "אם משהו לא מסתדר כבר עכשיו, אז למה להכניס את הראש למיטה חולה?! במקום ללכת ליעוץ, לא עדיף להיפרד, ולחפש בן או בת זוג מתאימים יותר?"

 

דילמת "המיטה החולה" היא טבעית ומתבקשת בעיקר כאשר מדובר בשלב שבו, לכאורה, הכי קל להיפרד: כמעט שאין רכוש משותף, אין ילדים משותפים ואין עניינים פורמליים שצריך לסדר. צריך רק להחליט. אלא שדווקא הדילמה הזו היא שמשאירה זוגות רבים למשך זמן רב "בהשהייה" – הם לא מעזים להחליט על חתונה אבל גם לא נפרדים, ושאלת "המיטה החולה" המרחפת מעל לראשם מרתיעה אותם מלבקש סיוע מקצועי שיעזור להם לבנות משהו טוב יותר, שאולי יטה את כף המאזניים אל בטחון רב יותר בזוגיות, שחסר להם. וכפי שרבים הנמצאים במצב זה יודעים, גם להמתנה יש מחיר, שהמיידי והברור הוא איבוד זמן. המחיר הפחות ברור, אבל משמעותי ומהותי לא פחות, אם לא הרבה יותר, הוא שינוי באישיות של בני הזוג כתוצאה של איבוד בטחון ביכולת הזוגית שלהם, וכתוצאה של התפתחות והתקבעות, ככל שהתסכול גובר והולך, של דפוסי תגובה מזיקים כמו אגרסיות, קינאה, היסטריה, נכונות לספוג השפלות או אטימות וקהות חושים.

 

המסקנה המתבקשת היא שאם זוגות מעדיפים להישאר בהשהייה ללא החלטה ברורה למרות המחיר המשמעותי הזה, כנראה שיש להם צורך משמעותי אחר המונע מהם להיפרד. מהו אותו צורך? האם יעוץ זוגי יכול לספק אותו?

 

כדי לענות על שאלות אלו נטפל בשלוש שאלות ביניים:

בארצות מסויימות בעולם, כמו אנגליה, אוסטריה, קנדה וארה"ב, מתקיימות תוכניות שונות, במסגרת אקדמאית או במוסדות ציבוריים לבריאות הנפש, המיועדות להכנת זוגות צעירים לקראת הנישואים. המטרה הרשמית היא להקטין את אחוז הגרושים. מחקרים מצביעים על כך שזוגות שהשתתפו בתוכניות מסוג זה הראו, בממוצע, שביעות רצון רבה יותר מהזוגיות, ותקשורת זוגית טובה יותר בתקופות של 3-5 שנים לאחר השתתפותם בתוכנית, מזוגות שלא השתתפו בתוכניות כאלו. התוכניות השונות הציגו גישות שונות לבניית הזוגיות, כאשר הנושאים המשמעותיים ביותר שבהם עסקו כללו טיפול בעניינים אישיים של בני הזוג, שיפור התקשורת, פתרון קונפליקטים, ניהול כספי, ונסיון לסייע בפתרון פערים בציפיות, בפעילויות פנאי, ביחסי מין, בשאיפות בעניין ילדים והורות, בהשפעת משפחת המקור והחברים, בחלוקת התפקידים ובאמונות הדתיות. התוכניות השונות אינן זהות. חלק מהתוכניות מדגיש נושאים מסויימים ואחרות נושאים אחרים, חלק מדגיש נושאים חיוביים והאחר מדגיש לימוד של הימנעות מבעיות. משותף לכולן הוא הנסיון להגיע, בדרכים שונות, לתקשורת זוגית טובה יותר, כלומר היכולת לומר והיכולת להקשיב, מה שמהווה ציר מרכזי בזוגיות טובה. אמנם יש מחסור במחקרים הכוללים מעקבים ארוכי טווח, אבל תוצאות המחקרים בטווח הבינוני מצדיקות את ההשקעה. יש לזכור שמרבית תוכניות ההכנה לזוגיות הללו הן תוכניות רבות משתתפים, במסגרת קורסים וסדנאות, מה שהופך אותן, ככל הנראה, ליעילות פחות מיעוץ זוגי הממוקד באישיות, ברקע ובדינמיקה של כל זוג בנפרד.

 

העלייה בביקוש ליעוץ זוגי לפני נישואים קיימת גם בזוגות שבהם הזוגיות טובה ואיתנה, אם כי פנייתם של זוגות כאלה ליעוץ היא עדיין נדירה יחסית. בזוגות כאלה, המניע הברור הוא מודעות גוברת המשולבת ברצון לחזק את הזוגיות שלהם עוד יותר. נכון שזוגות שבהם האהבה פורחת וללא טלטלות, נוטים להעריך שאין צורך להשקיע במה שהוא תקין וטוב. מצד שני, תמיד יש מה ללמוד ולשפר בענייני תקשורת, ותמיד, גם כאשר התחושה היא שהקשר הוא קשר מדהים, ישנם פערים מסויימים שקל להעלים מהם עין. לעיתים קרובות הנטייה להתעלם מהם רבה יותר דווקא כאשר האהבה עזה והקשר הוא קשר חזק וטוב, ולכן פערים בין בני הזוג ביכולת התקשורתית ובדינמיקה שלה כמעט שאינם מורגשים. אלא שהסיכון הוא שפערים אלה יצוצו בהמשך הדרך, אם וכאשר יווצרו חילוקי דעות או לחצים משמעותיים, שהזוג לא התנסה בכמותם בעבר. תכונות טובות שמוצאים בני הזוג זה בזה, והרצון לראות את האידיאל הזוגי עובד, יכולים גם לגמד פערים והבדלים בנושאים חשובים אחרים כמו במיניות של בני הזוג, בנטיה להיות מושפעים ממשפחת המקור, בשאיפות למקום מגורים או לדרך החיים הכלכלית, בציפיות זה מזה ועוד כהנה וכהנה. תסכולים קטנים המצטברים לאורך זמן, או קונפליקט מרכזי גדול בהמשך הדרך, עלולים לתת בבת אחת נפח גדול לאותם פערים שנראו קודם כחסרי חשיבות. טיפול ודיון במוקשים החבויים הללו כבר בתחילת הדרך, ובעיקר הכנה ובנייה של תקשורת טובה לטיפול בקונפליקטים ובאי הסכמות עוד לפני שיגיעו, תבסס את הזוגיות לאורך זמן.

העובדה היא שזוגות צעירים רבים נשארים יחדיו למרות קשיים ומריבות שאינם פשוטים כלל, ולא פעם אף מתכננים חתונה בתוך כך. עובדה זו לבדה מצביעה על כך שההחלטה להיפרד אינה קלה כפי שהיא נראית גם כשהיא נשקלת עוד בטרם נישואים. הסיבות לכך הן רבות מאד, כמו הקושי להודות בפני עצמנו שטעינו בדרך או בבחירה שלנו; הקושי לוותר על החלום שהיה לנו על זוגיות טובה עם בן הזוג הנוכחי; החשש לאכזב את ההורים ואת החברים, ובצד זה – ההתלבטות, מה לומר להם אם נחליט להיפרד, ואיך לא להצטייר בעיניהם ככישלון; החשש מלהצטייר ככישלון בעיני עצמנו – חשש שיכול להניע אותנו לנסות שוב ושוב לשקם את הקשר גם כאשר הוא לא עובד; האהבה – אותו רגש שקושר בני זוג זה לזה ומצליח לגשר בין רגע טוב אחד לאחר למרות המשברים שבין אותם רגעים טובים; הפחד מכך שלא נצליח למצוא בן זוג אחר מוצלח כמו זה שיש לנו עכשיו, וכי עדיפה הציפור שביד מכל המון הציפורים שעל העץ; החשש מכל הציפורים שעל העץ, ומהצורך להתחיל את החיפוש המעייף מחדש; החשש מכך שאף אחד אחר ראוי לא ירצה בנו, או מכך שאף אחד אחר לא ירצה בנו ולא יאהב אותנו כל-כך כפי שבן הזוג הנוכחי אוהב אותנו, למרות הקושי הקיים בחיים המשותפים; התקווה שבן הזוג ישתנה ושהכל יהיה בסדר, ועוד ועוד.

 

המודעות הגוברת ליעוץ זוגי, כמו גם לטיפול פסיכולוגי בכלל, מניעה יותר ויותר זוגות צעירים להחליט ללכת ליעוץ. האלטרנטיבה, לחכות עוד ועוד, מונעת בדרך כלל מהמחשבה המוטעית שאין דבר שאי אפשר להסתדר איתו לבד, מהבושה לבקש לעזרה, מההתעקשות ש"כך אני" ולכן "שום דבר שמישהו זר יגיד לי לא ישנה אותי", או הטענה ש"אני בסדר, זו את (או אתה) שלא בסדר וזקוק/ה לטיפול לבד". בצידם, גוברת ההכרה שטענת "המיטה החולה", שעדיף להיפרד כשרע, היא טענה ריקה מתוכן כל עוד בני הזוג נשארים יחדיו. ובכל זאת, למרות כל אלה, זוגות רבים לא רק שלא נפרדים כשאינם מרוצים מהזוגיות שלהם, אלא גם לא מסיקים את המסקנה המתבקשת – שאם קשה להיפרד, אז אולי כדאי לבדוק אם ואיך אפשר לשפר את מה שיש.

 

ההבנה שזוגיות אינה דבר פשוט אבל גם שהפרידה לפעמים קשה יותר, היא זו שמביאה זוגות שמצליחים להתגבר על העכבות שלהם, להחליט על יעוץ זוגי. בצידה, לא פעם שוכנת גם המחשבה שתוך כדי יעוץ אצל איש מקצוע יוכלו בני הזוג גם לקבל תשובה לשאלה אם הם בכלל מתאימים זה לזה. רעיון זה מביא אותנו אל השאלה הבאה:

מתברר שאחד החששות הגדולים של זוגות צעירים מלהגיע ליעוץ הוא לשמוע באופן מפורש שהם לא מתאימים לחיים משותפים. חשש זה הוא בדרך כלל מופרך, כי יועץ זוגי רגיש וזהיר יודע שתפקידו אינו לקבוע אי התאמה, אלא אם מדובר במקרה קיצוני. יעוץ זוגי אמור לסייע ככל האפשר לבני הזוג להתמודד עם קונפליקטים בנושאים שונים, ולשפר את התקשורת ביניהם כך שיוכלו לנהל אותם כראוי. יתכן שבתהליך הזה יסיקו בני הזוג המטופלים שכדי לקיים את הזוגיות נדרש מהם מחיר שייקשה עליהם לשאתו. אם כך ירגישו, תעמוד בפניהם הברירה או להיפרד או להתעקש ולבחון פתרונות יצירתיים לקיום חיים משותפים בתנאים שאינם אידיאליים, תוך השלמה איתם שתנבע מההבנה שהם מעדיפים תנאים אלה על פרידה. היכולת להשלים עם מצב כזה היא חשובה. תפקיד היועץ הזוגי הוא לסייע להם להתמודד עם הקשיים, עם האכזבות ועם המגבלות, ולסייע להם ליצור חיים משותפים שיהיו, בתנאים הללו, טובים ככל שניתן.

 

מניע אחר לסרוב ליעוץ זוגי קורה כאשר אחד מבני הזוג חושש מחשיפת מידע, במהלך היעוץ הזוגי, שיזיק לו. דוגמא אחת לחשש חד-צדדי כזה היא החשש משינוי התנאים הזוגיים לרעתו. דבר כזה יכול לקרות כאשר צד אחד הוא כוחני ומנצל את חולשותיו של הצד השני כדי להשיג זוגיות מנצלת, והחשש הוא מפתיחת היחסים בפני איש מקצוע שיוכל לזהות זאת, ולסייע לצד "החלש" ליצור זוגיות שוויונית יותר, שלכאורה תרע את תנאיו בזוגיות. דוגמא אחרת, הפוכה במידת מה, היא כאשר הצד החושש הוא דווקא החרדתי מבין השניים, זה אשר יוצר תלות בצד השני תוך שהוא משתמש בטוב ליבו או ברגשי האשם שלו, כדי ליצור שליטה הדוקה יותר ביחסים בין בני הזוג, כזו שתרגיע את החרדות שלו. במקרה כזה, החשש מפני יעוץ זוגי נובע מחוסר ביטחון, ומחשש שהחשיפה תגרור הסרת מסיכות, ושבן הזוג יגלה "מי הוא באמת" ויחליט על פרידה.

 

יועץ זוגי אמור להיות רגיש לאישיותם של בני הזוג ולצרכים שלהם, ולהבין שאין מתכון אחיד לזוגיות. יש מי שזקוק לשוויוניות בזוגיות, ולפעמים אפילו להיפוך תפקידים, ויש מי שזקוק לחלוקת תפקידים מסורתית או אפילו לתלות משמעותית בבן הזוג. יש מי שזקוק לבן זוג עצמאי, ויש מי שמתאים לו בן זוג תלותי. יש מי שתכונה מסויימת של בן הזוג מאפילה בעיניו, באופן משמעותי, על חסרונות או חולשות בתכונות אחרות. זוגות שמגיעים ליעוץ מכירים לא רע את בן זוגם, לטוב ולרע, והם איתם למרות זה. אמנם יש להם ציפיות לשיפור, אבל בתוך המשיכה שלהם זה לזה כלולה לפעמים דווקא אותה "מגרעת" שכנגדה הם מתלוננים, כאשר לפעמים כל מה שהם באמת רוצים זה רק למתן אותה. לא פעם, במקרים כאלה, היועץ הזוגי אמור לפרק את המגרעת הזו לגורמים, ולראות מה במרכיבים שלה מושך את בן הזוג ומה לא, ומהו המינון שיתאים לשניהם. לדוגמא, כוחניות של בן זוג גורמת, לעיתים קרובות, הן לדרישות שנראות שרירותיות ומשפילות בעיני בן הזוג השני, והן ביטחון בהגנה שהוא יכול לספק. לפעמים אפשר לפרק את הגורם הזה בתהליך למרכיביו, ולפעמים אפשר לעשות זאת רק חלקית. כך או כך, יצירת הבנה והשלמה של בני הזוג עם שיווי המשקל החדש שייווצר, הוא שיאפשר להם להמשיך ביחד. סיוע מקצועי יכול להקל על בני הזוג להשלים עם הזוגיות שלהם במערכת האיזונים שתתגבש במהלך היעוץ, ואפילו להרגיש טוב איתה. יותר מכך, הם ילמדו שכאשר היא מתאימה להם, מותר להם להרגיש טוב איתה גם אם היא שונה מהמוסכמות החברתיות שלפעמים מקשות עליהם לקבל אותה.

יש מאפיינים מיוחדים לקשיים של זוגות צעירים. הראשון שבהם הוא המעבר למגורים משותפים, ובנייה של שיגרה ושל חלוקת תפקידים ראשונה ביניהם. הקושי נובע הן מכך שלרבים זו השתתפות ראשונה במטלות הבית לאחר בית ההורים, והן מהמחשבה שכל עשייה חדשה, כל תפקיד חדש וכל מנהג חדש הם תקדים, שיימשך מכאן והלאה לכל החיים. אותו תהליך חוזר על עצמו לאחר הולדת הילד הראשון, כאשר נוצרים מטלות ולחצים חדשים, ויש לערבב את הקלפים וליצור חלוקת תפקידים מחודשת. הקושי השני המשמעותי אצל לא מעט זוגות צעירים הוא מועד הצעת הנישואים. עד שאין "הצעה" ו"הסכמה", צד אחד עלול להישאר בחוסר ודאות לגבי כוונות הצד השני. דבר זה קורה, לעיתים קרובות, כאשר הגבר שומר את הקלפים קרוב לחזה, גם כאשר הוא יודע שהוא רוצה ורק מחכה להזדמנות או "לתאריך טוב", כמו חג או יום הולדת, או כאשר האשה אינה בטוחה עדיין ומהססת. הצד המצפה עלול לאבד ביטחון, וכתוצאה מכך לפעול באופן שירחיק את הצד המשתהה ויגרום לו להשתהות עוד יותר. לא מעט מאבקים של אגו ויוקרה עומדים על הפרק סביב נושא זה. בשני המקרים הללו, תקשורת טובה והפחתת חרדות הכרחיים לבנייה נכונה של הזוגיות מבלי שייקחו איתם מטענים שליליים משמעותיים מתקופה זו אל דרכם המשותפת בהמשך.

 

הקושי השלישי העיקרי הוא החתונה עצמה. אירגון החתונה הוא תהליך מהיר של קבלת החלטות, לעיתים קרובות בתנאי לחץ של זמן ושל משפחה. המשפחות עלולות להפעיל לחץ על שני הצדדים, כי גם להורים יש חלומות משלהם, ולפעמים גם אגו שנפגע בקלות. קושי זה מוליך אותנו לשני קשיים מרכזיים נוספים המיוחדים לזוגות צעירים, שהאחד הוא התלות הרגשית והנפשית עם משפחות המקור, והשני הוא התלות הכלכלית בהן. שניהם משמעותיים יותר בעיקר כאשר בני הזוג צעירים יותר. לא קל לבנות תא משפחתי חדש שהוא גם עצמאי כלכלית, וגם יודע לשמור על עצמו מפני לחצים מצד ההורים. אסרטיביות והצבת גבולות מבלי להרוס גשרים היא דבר נדרש, ויעוץ נכון יכול לסייע לזוג להפוך עם הזמן למה שהוא אמור להפוך – יחידה עצמאית עם קשרים טובים עם המשפחה והחברה, אבל גם כזו שיודעת להתמודד היטב עם לחצים חיצוניים.

יעוץ זוגי יכול לשפר את מה שיש, או לבסס ולחזק את מה שטוב. יעוץ לזוג שטוב לו בזוגיות שלו יכול להיות יעוץ קצר מועד, למספר פגישות בלבד, שבו יקבל הזוג חיזוק באותם נושאים שבהם יש לו חוסר בטחון מסויים. יועץ זוגי גמיש, שאינו נתון למוסכמות אלא רגיש לצרכי בני הזוג, יודע גם שפתיחות מליאה בין בני הזוג אינה מחוייבת בכל מחיר. גם מידה של פרטיות, בנושאים מסויימים, היא דבר נכון, והזוג צריך להשיג איזון בין פתיחות לבין המרחב האישי הנדרש לכל אחד מבני הזוג, לפי צרכיהם ואישיותם, בצד הביטחון שלהם בבני זוגם. בסידרת פגישות קצרה יש גם לפנות מקום לשיחת הכנה כללית על נושאים וזמנים שעלולים להוות מוקשים לזוגיות בהמשך הדרך, ובכללה דיון בנושאים שבני הזוג עצמם יבחרו להעלות במהלך השיחה.

 

זוג שהתקשורת שלו עולה על שרטון לעיתים קרובות, ילמד בתהליך היעוץ הזוגי איך להתמודד עם המשברים ולבנות תקשורת נכונה יותר. מן הסתם, מספר הפגישות הנדרש לכך צפוי להיות רב יותר, וידרוש תהליך הפנמה ממושך ומשמעותי יותר. אם זוג כזה מחליט שלא להיפרד, כדאי לו שיניח לטענת "המיטה החולה" וילמד, במקום זאת, איך להטות את שיווי המשקל לכיוון של זוגיות טובה יותר כך שהזוגיות שלו תהיה באמת כדאית ומספקת לאורך זמן.

 

*

*       *

 

ד"ר אורן חסון הוא יועץ זוגי ואישי, ומומחה לתקשורת בין אישית.